פסק דין משלים
במסגרת דיון שהתקיים בפניי ביום 24.05.12, הגיעו הצדדים להסכמה במסגרתה נקבע, בין היתר, כי זכותה של התובעת לקבל פיצוי מהנתבעים, תוכרע על דרך הפשרה.
הצדדים הסכימו כי בית המשפט יכריע בסוגיה זו בהתאם לסמכותו הקבועה בסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט ובלבד, שלצדדים תינתן תחילה השהות לסכם טענותיהם בכתב בסוגיית הפיצוי.
באותו מעמד קיבלה הסכמת הצדדים תוקף של החלטה ובעקבות כך, פעלו הצדדים להגיש סיכומים מטעמם, כאשר התובעת ביקשה וקיבלה היתר להגשת סיכומי תשובה, שאף הם הוגשו.
התובעת הינה חברה מובילה בעולם, העוסקת בתכנון, ייצור ושיווק של מיסבים למגוון רחב של תעשיות. צוין, כי סימני המסחר של התובעת מוכרים בישראל וכיום, רשומים בישראל על שם התובעת לפחות 37 סימני מסחר הכוללים את השם SKF, בגין מגוון רחב וגדול של מוצרים טכניים וכלי עבודה.
נתבעת 1, על פי הטענה, הינה חברה העוסקת בתחום השינוע מעל עשור שנים ובמסגרת זו, מנהלת עסק הכולל 30 מחלקות למכירה של פריטים שונים בתחום השינוע ובכלל זה, מכירה של מיסבים.
הנתבע מס' 2 הינו מנהל ובעל מניות בנתבעת 1.
ראשיתו של ההליך בעתירה למתן סעד זמני שהגישה התובעת כנגד הנתבעים ובמסגרתה, נתבקש בית המשפט לאסור על הנתבעים, במישרין או בעקיפין, לייבא, לייצר, להפיץ, לשווק, למכור ולהחזיק ו/או לעסוק באופן אחר במיסבים שאינם מתוצרת התובעת, אך נושאים "חזות" כאמור.
בכלל זה, מוצרים לגביהם מתקיים חשש של הטעיית הציבור בהיותם מתיימרים להיות מתוצרתה של התובעת.
לצד כך נתבקש אף מינוי כונס נכסים שיוסמך לתפוס המוצרים המפירים ובכלל זה, כל מסמך הקשור לכך.
התביעה הוגשה מכוח הקבוע בחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 ופקודת סימני מסחר (נ"ח), תשל"ב-1972.
עת נדרשתי לבקשה, ראיתי לנכון להוציא תחת ידי צו מניעה זמני, האוסר על הנתבעים לעשות שימוש כלשהו במוצרים המתיימרים להיות מתוצרתה של התובעת או המוצגים כמוצרים של התובעת.
יצוין, כי לא ראיתי לנכון, לפחות באותו שלב, למנות כונס נכסים וכל שכן, לקבוע סמכותה של התובעת לתפוס המוצרים.
בדיון בסעד הזמני, שנקבע בפניי ליום 10.05.12, הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה במסגרתה הוסכם כי נציגי התובעת יגיעו, עוד באותו היום, לעסקם של הנתבעים ויורידו ממדפי בית העסק כל מוצר הנחזה להיות מתוצרתה של התובעת. עוד נקבע, כי המוצרים שיורדו מהמדפים כאמור, יארזו באריזות, ייסגרו, יוחתמו ויונחו למשמורת בעסקם של הנתבעים.
הוסכם כי עד ליום 23.5.12 , תבצע התובעת בדיקות של המוצרים שהורדו ונארזו כאמור, זאת באמצעות גורם מקצועי מטעמה, כאשר תוצאות בדיקתו יודעו לבית המשפט ולב"כ הנתבעים.
בדיון שנקבע ליום 24.5.12 הגיש ב"כ התובעת לעיון בית המשפט הודעה בכתב אודות ממצאי בדיקת המוצרים.
על פי תוכן ההודעה, ביום 22.5.12 הגיע לעסקם של הנתבעים, המהנדס Johan Bravert, המועסק אצל התובעת. במהלך שהותו בעסק הנתבעת, הוא ביצע בדיקה של המוצרים שהורדו ונארזו כאמור לעיל ובמהלך הבדיקה, נמצאו 295 סוגים של מוצרים, כאשר 5,037 פריטים נמצאו מזויפים, קרי אינם מתוצרת התובעת, אך נושאים חזות מטעה כאמור (להלן – "ההודעה").
יצוין, כי במהלך הבדיקה כאמור, נמצאו כמאתיים מיסבים שזוהו כמיסבים מקוריים מתוצרת SKF.
במהלך הדיון הנזכר הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה לפיה כלל המוצרים המזויפים, כפי שפורטו בנספח להודעה, יועברו ל-SKF ישראל, לצורך השמדתם. כמו כן נקבע, כי הצדדים יפרסמו מודעה לציבור בנוסח ובאופן כפי שיוסכם ביניהם. לצד כך הוסכם, כאמור, כי דרישת התובעת לקבל פיצויים מהנתבעים תוכרע על דרך הפשרה.
להשלמת הרקע הדרוש אציין, כי בהודעת התובעת מיום 28.11.12 הודע לבית המשפט כי הפריטים המזויפים נאספו על ידי התובעת ממחסני הנתבעים ביום 03.06.12 והושמדו ביום 14.11.12.